יצירת קשר
שם*
טלפון*
דוא"ל
הודעה*

פשיטת רגל


פשיטת רגל או חייב מוגבל באמצעים ?

חייבים רבים אשר נקלעו לחובות כספיים כבדים, ואשר מתנהלים כנגדם תיקי הוצאה לפועל מתחבטים לא אחת בשאלה האם לבקש הכרזתם כחייב מוגבל באמצעים או לפנות להליך פשיטת רגל. לרוב, בשל אי הבנה של ההליך, בשל דעה מוקדמת, או בשל חוסר יכולת לחשוב מספר צעדים קדימה בוחרים לפנות להליך של הכרזתם כחייבים מוגבלים או להישאר במצב זה, וכל זאת שלא באופן מוצדק.

ראשית, ניתן הסבר קצר על המונחים המשפטיים. 

מי הוא "חייב מוגבל באמצעים" ?

ראש ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב כמוגבל באמצעים, בשעה שחייב מבקש לפרוס את התשלומים של כלל חובותיו בתיקי ההוצאה לפועל השונים המתנהלים כנגדו :

  1. לתקופה של שנתיים אם סכום החוב הינו עד 20,000 ₪.
  2. לתקופה של 3 שנים אם סכום החוב נע בין 20,000 ₪ ועד 100,000 ₪.
  3. לתקופה של 4 שנים אם סכום החוב עולה על 100,000 ₪.

כפי שצויין לעיל, ראש ההוצאה לפועל רשאי אבל הוא לא חייב להכריז על החייב כמוגבל באמצעים. מה שמנחה את ראש ההוצאה לפועל, זוהי יכולת הפירעון הפוטנציאלית של החייב ומצבת נכסיו. במקרים מסוימים עשוי ראש ההוצאה לפועל לסרב להכריז על חייב כחייב מוגבל, כאשר ישתכנע שבניגוד למה שמבקש או מצהיר החייב, הוא דווקא יכול לפרוע את החוב מוקדם יותר ו/או כי לחייב נכסים רבים שניתן לממשם לצורך פירעון החוב ו/או כי החייב אינו עושה שימוש במלוא האמצעים שעומדים לרשותו לצורך פירעון החוב.

כאשר חייב מוכרז כ"חייב מוגבל באמצעים" מוטלות עליו מגבלות אשר נועדו למנוע ממנו לחמוק מתשלום חובותיו מחד ומאידך למנוע ממנו לצבור חובות נוספים, כך למשל : ניתן כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ, הוא מוכרז כ"לקוח מוגבל מיוחד" בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, מה שאומר שכלל חשבונות הבנק בבעלות החייב הופכים מוגבלים, והחייב אינו יכול לעשות שימוש בכרטיס אשראי ואינו יכול להיות בעל עניין (בעל מניות או מנהל) בתאגיד ללא אישור ראש ההוצל"פ.

היתרון העיקרי בהכרזת חייב כחייב מוגבל באמצעים, הינו איחוד התיקים המושג עם ההכרזה. כאשר יש כנגד החייב מספר רב של תיקי הוצאה לפועל, מאוחדים תיקי החייב בהוצאה לפועל במה שנקרא צו "איחוד תיקים". במצב זה, נפתח תיק הוצאה לפועל אחד, שזהו תיק איחוד אשר במסגרתו מתנהלים כל ההליכים כנגד אותו חייב על ידי כל הזוכים יחד, וכל התקבולים בתיק זה מחולקים בין כל התיקים השונים ע"פ חלקם היחסי. כך שבמקום שבכל תיק יפעל כל אחד מהנושים בהליכי גביה כמו עיקולים וכיוצב' (אשר יוצרים הליכים כפולים איתם על החייב להתמודד בנפרד), אז "נהנה" החייב מפעולות מרוכזות שנעשות במסגרת תיק האיחוד. בדרך כלל, כל עוד עומד החייב בתשלומים שנקבעו לו במסגרת תיק האיחוד לא ננקטים כנגדו הליכים נוספים בעיקר בכל הקשור לעיקול משכורתו ו/או לעיקול מיטלטלין בדירתו.

היתרון העיקרי בהליך זה איחוד התיקים, הינו יתרון מערכתי של ההוצאה לפועל עצמה, ממנה נחסך ניהול כל התיקים הנפרדים של אותו חייב.

חשוב להבין שלאחר שחייב מוכרז כחייב מוגבל באמצעים, נוצרת מגבלה נוספת המונעת ממנו לעשות ככל העולה על רוחו, כעת לחייב אסור להעדיף נושים. על החייב לשלם את החוב בתיק האיחוד על פי צו של ראש ההוצאה לפועל ואסור לו לשלם סכומים כלשהם בתיקי ההוצל"פ הפרטניים. לא אחת, בעיקר חייבים שממשיכים לנהל עסקיהם, מבקשים לאחר הכרזתם כמוגבלים באמצעים להגיע להסדר כלשהו עם אחד הנושים ממניעים כאלה ואחרים, ואז הם מופתעים לגלות שהם אינם יכולים לעשות כן.

החיסרון הגדול ביותר של ההליך בו נמצא חייב המוכרז כחייב מוגבל באמצעים, הינו  שהפרשי ההצמדה והריבית על החובות ממשיכים להצטבר בתיקי ההוצאה לפועל.

בנסיבות אלו, כאשר כלל החובות מסכמים במאות אלפי שקלים, והתשלומים החודשיים אותם משלם החייב נמוכים, מוצאים עצמם החייבים במצב של "הנצחת" החוב, היינו מצב בו החייב לא יוכל לפרוע את החוב במהלך חייו, והוא אינו משתחרר מחובותיו גם עם צאתו לפנסיה ו/או עם פרישתו מעבודתו, שכן הפרשי ההצמדה והריבית שנצברים עולים על סכומי ההחזר שמשלם החייב, כך שלמעשה החייב אינו פורע ואינו יכול לפרוע את חובותיו.

מהו הליך פשיטת רגל ?

בפקודת פשיטת רגל, מוגדרת פשיטת רגל בד"כ כמצב שבו החייב אינו יכול לפרוע את מלוא חובותיו לנושיו. הליך פשיטת רגל יכול שיינקט על ידי החייב אם חובותיו הינם למעלה מ הסך של 16,122 ₪ ו/או על ידי נושה אם חובות החייב כלפיו עולים על 80,602 ₪.

הליך פשיטת הרגל, הינו הליך במסגרתו פועלים לגביית חובות מחייבים, שלא דרך ההוצאה לפועל.

במסגרת הליך פשיטת הרגל, ניתן צו לכינוס כל נכסי החייב, צו במסגרתו ממונה לחייב מנהל מיוחד או נאמן אשר עיקר תפקידם לכנס את כל נכסי החייב, לממשם ולפעול לגביית חובות החייב תוך קיום פיקוח שוטף על החייב והתנהלותו.

על כל נושה המעוניין לקבל דיבידנד (תשלום) מקופת פשיטת הרגל להגיש תביעת חוב תוך 6 חודשים כנגד החייב. לעיתים, לא מגישים הנושים תביעות חוב, בשל היעדר מודעות ו/או בשל חוסר תשומת לב, ובכך הם מאבדים את זכותם להיפרע מקופת פשיטת הרגל.

עם מתן צו הכינוס ועם הכרזת החייב כפושט רגל מוטלות עליו מגבלות הזהות למדיי לאלו החלות על חייב המוכרז כחייב מוגבל באמצעים : ניתן כנגדו צו איסור יציאה מן הארץ, הוא מוכרז כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסויי עת חשבונות הבנק שלו הופכים מוגבלים, הוא אינו יכול לעשות שימוש בכרטיס אשראי והוא אינו יכול להיות בעל בעניין בתאגיד (בעל מניות או מנהל). כמו כן, עם מתן צו הכינוס וכן עם הכרזתו של החייב כפושט רגל, מפורסם שמו של החייב בעיתונות וברשומות.

כמובן שגם במסגרת הליך פשיטת הרגל, נקבעים לחייב, בדרך כלל, תשלומים חודשיים שעליו לשלם במועד- חודש בחודשו, כל זאת לאחר הליכי לחקירה ובירור שנערכים לו על ידי כונס הנכסים הרשמי.

בסוף הליך פשיטת הרגל, כאשר ממצים את יכולת הגביה מהחייב או כאשר החייב מגיע להסדר עם נושיו, ניתן לחייב צו הפטר, לפיו הוא מופטר מכל חובותיו, והחייב יכול לפתוח דף חדש בחייו ללא חובות. יחד עם זאת ההפטר אינו פוטר את החייב מחוב מזונות, קנסות למדינה או חובות שנוצרו בשל מירמה.

הליך פשיטת רגל

גם בהליך פשיטת הרגל אנו מוצאים את העיקרון המנחה של איסור העדפת נושים או "העדפת מירמה מרמה", אלא שהפעם איסור זה הינו איסור מוחלט, שהפרתו גוררת סנקציות פליליות, וכן הן עשויות לפגוע בהליך עצמו וביכולתו של החייב למצות את הליך פשיטת הרגל.  

ניתן לראות אם כן, כי בפועל המגבלות העיקריות החלות על חייב מוגבל באמצעים ועל פושט רגל הינן זהות למדי.

ואולם, להבדיל, בהליך פשיטת רגל חלים העקרונות והכללים המפורטים להלן:

ראשית, לחובותיו של החייב בהליך פשיטת רגל, החל מיום צו הכינוס שניתן כנגדו, לא מתווספים עוד הפרשי הצמדה וריבית, אלא אם החליט הנאמן אחרת. 

שנית, תפקידו של הנאמן ו/או המנהל המיוחד שמונו, לבדוק את תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב, והם רשאים, לאחר שישמעו את עמדות הנושה והחייב, להתערב אפילו בממצאי פסק דין חלוט ו/או לקבוע מסמרות בעניין גובה החוב לחייב במסגרת הליך פשיטת הרגל ו/או אף לקבוע עמדתם בעניין טענות החייב על פירעון החוב ו/או חלקו.

יחד עם זאת, האמצעים שעומדים לטובת מי שאמון על הליך פשיטת רגל, הינם קיצוניים יותר ומאפשרים למצות בצורה ממשית את הליכי הגביה כנגד החייב. כך למשל ניתן לעשות שימוש בצווי הבאה ולנקוט באמצעי חקירה של שאלונים לכל גורם בכל הקשור לנכסיו של פושט הרגל, לעצור את החייב ולהורות על תפיסת מסמכים, פנקסים כסף ונכסים. בהליך פשיטת רגל מוסמך כונס הנכסים הרשמי לחקור כל אדם ו/או גוף אודות החייב ונכסיו, ולקבל מכל הבנקים מידע מקיף על כל נכסי החייב המצויים אצלם, כמו למשל כספות של החייב. כך למשל ניתן אף להפנות את כל דברי הדואר של החייב לנאמן. 

יש לציין, כי הנאמן והמנהל המיוחד שממונים לחייב, מתפקידם אף לאכוף את זכויות החייב, היינו לפעול לגביית כספים המגיעים לחייב מגורמים שונים. כך למשל במקרים נפוצים של בעלי עסקים שנקלעו לקשיים ולא עלה בידיהם לפעול לגביית חובות הלקוחות שמגיעים לו, יכולים הנאמן והמנהל המיוחד לפעול לגביית הכספים לטובת קופת פשיטת הרגל היא קופת הכינוס, אפילו בדרך של נקיטת הליכים משפטיים, מה שיכול להגדיל את יתרת קופת פשיטת הרגל ואשר ישמשו לתשלום חובותיו של פושט הרגל לנושים השונים.

הליך פשיטת הרגל מאפשר לבתי המשפט לנקוט בסנקציות שנועדו למנוע ניצול ההליך לרעה על ידי פושט רגל. כך למשל אם החייב צובר חובות נוספים ו/או עושה שימוש לרעה בהליך הם יכולים להורות על ביטול הכרזת החייב כפושט רגל, ואז כל ההליכים כנגד החייב חוזרים להתנהל בהוצאה לפועל.

בין הכלים המשמעותיים שניתן לעשות בהם שימוש בפשיטת רגל – ביטול עסקאות או העברות או הענקות של נכסי ו/או זכויות החייב שנעשו גם לפני תחילת ההליך. כך למשל אם העניק החייב דירת מגורים לקרוב ו/או מקורב, ניתן לבטל הענקה זו אפילו עד 10 שנים לאחר מכן.

כפי שניתן להבין, הליך פשיטת רגל יכול להיות כלי מועיל בידי נושים אשר באים להתמודד עם חייבים שמצדם עושים ככל שביכולתם לחמוק מתשלום חובותיהם,אם זה על ידי ניסיוניות  להבריח נכסים (כמו למשל העברה לקרובי משפחה ללא תמורה), זאת כאמור בדרך של ביטול הענקות ו/או אף של ביטול העדפות מרמה, היינו כשחייב מעדיף נושה זה או אחר מתוך שיקול של שידול או אילוץ פסולים.

יחד עם זאת ברור, כי עסקאות שנעשו בתום לב ובתמורה לא יתבטלו בכל מקרה.

מסקנות

כפי שניתן לראות, הרי למעשה חייב בעל חובות בסכומים גבוהים, ואשר אינו יכול לפרוע חובותיו, כדאי לו לפנות להליך של פשיטת רגל, שכן אז הוא יוכל לזכות לפתוח דף חדש בחייו, לעומת מצב בו במסגרת ההוצאה לפועל הוא ישלם כל חייו, מבלי כל יכולת ממשית להמשיך בשגרת חייו, לצבור רכוש וכו'.

כמו כן, אין גם כל הצדקה לחשש מפני הבושה שבהליך פשיטת רגל, הן ממילא שבשני ההליכים מתפרסם שמו של החייב ברבים, והן מפני שבסופו של דבר מדובר בשורה קטנה בעיתון, בין עשרות או מאות שמות אחרים. בימינו ולאור העובדה כי רב המידע נגיש לציבור, ומאחר וממילא בשוק פועלות חברות רבות שאוצרות נתונים אודות הליכים שכאלה, ניתן לגלות על מצבו של החייב בין אם הוא בהליכי הוצאה לפועל ובין אם הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל.

עוד יש לציין, כי הליך הגבלת החייב באמצעים במסגרת הליכי הוצאה לפועל הוא יציר כלאיים, שאינו מוכר במקומות אחרים בעולם, והשימוש שנעשה בו אינו במקומו, בין היתר שעה שהוא מביא בדיוק לאותם מצבים בהם הליכי ההוצאה לפועל נמשכים יותר מדי ואינם מסתיימים, מה שאינו מביא תועלת לחייב ו/או לנושים ו/או למערכת ההוצאה לפועל שעליה נופל נטל ניהול התיקים נגד החייב, משכך אף במהלך השנים האחרונות חלה מגמה חיובית, בה ראשי ההוצאה לפועל אינם מאפשרים נהכרזת החייב כחייב מוגבל שעה שיתאפשר לו לפתוח בהליכי פשיטת רגל.

קרא עוד - שאלות ותשובות בנושא הליך פשיטת רגל >>


חזור >>


לייעוץ משפטי בנושא פשיטת רגל, צור קשר עם עו"ד דוד דוד >>

המידע המוצג באתר זה אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי. המידע המוצג באתר אינו מעודכן בצורה סדירה ויתכן שאינו עדכני. אין לעשות כל שימוש במידע המוצג באתר, אין להעתיק או לשכפל בשום צורה את המידע. כל העושה שימוש במידע המוצג באתר עושה זאת על אחריותו בלבד.
כל הזכויות שמורות לדוד דוד, משרד עורכי דין ונוטריון.